Quotation_auto к Берешит 22:6
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֲצֵ֣י הָעֹלָ֗ה וַיָּ֙שֶׂם֙ עַל־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיִּקַּ֣ח בְּיָד֔וֹ אֶת־הָאֵ֖שׁ וְאֶת־הַֽמַּאֲכֶ֑לֶת וַיֵּלְכ֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם יַחְדָּֽו׃
И взял Авраам дрова всесожжения и возложил на Исаака, сына его, и взял в руку огонь и нож; и они пошли оба вместе.
ילקוט שמעוני על התורה
ויקח אברהם את עצי העולה וישם על יצחק בנו כזה שהוא טוען צלובו בכתפו. ויקח בידו את האש ואת המאכלת למה נקרא שמה מאכלת מפני שהיא מכשרת אוכלים ורבנן אמרי למה נקרא שמה מאכלת שישראל אוכלים בעולם הזה בזכות אותה מאכלת. וילכו שניהם יחדו זה לעקוד וזה ליעקד זה לשחוט וזה לישחט. ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי בא סמאל וא"ל סבא הובדת לבך בן שנתן לך למאה שנה את הולד לשחטו א"ל על מנת כן ואם מנסה לך יותר מכן תוכל לעמוד הנסה דבר אליך תלאה א"ל ויותר עד כדון א"ל למחר יאמר לך שופך דם אתה ששפכת דמו א"ל על מנת כן וכיון שלא הועיל לו בא אצל יצחק א"ל אן ברא דעלובתא הולך הוא לשחטך א"ל על מנת כן א"ל אם כן כל פרוגיאות שעשת אמך לישמעאל שנאיה דביתא ירותא כד לא תיעול כולה תיעול פלגא הה"ד ויאמר אבי למה אבי שני פעמים כדי שיתמלא עליו רחמים. ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה א"ל יצף לההוא גברא דיגער ביה מכל מקום יראה לו השה לעולה ואם לאו השה לעולה בני. וילכו שניהם יחדו זה לעקוד וזה ליעקד זה לשחוט וזה לישחט. ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלקים ויבן שם אברהם את המזבח נטלו והצניעו ליצחק אמר דלא יזרוק ההוא אבן ויפסלנו מן הקרבן. ויעקוד את יצחק בנו כל מה שהיה אברהם אבינו עוקד את יצחק בנו מלמטה היה הקב"ה כופת שרים של אומות העולם מלמעלה ולא עשה אלא כיון שהפליגו ישראל עצמן לע"ז בימי ירמיה א"ל הקב"ה מה אתם סבורין דאינון כפתיא קיימין שנאמר כי עד סירים סבוכים וגו' כי עד שרים סבוכים אשתרון יתהון כפתיא אוכלו כקש יבש:
Ask RabbiBookmarkShareCopy